שירות מילואים

לאחר תום השירות הצבאי ושירות הקבע הנוסף שחתמתי, הייתי בחיל האוויר סך הכל 6 שנים וחדשיים. שיבצו אותי לשירות מילואים לא רק באותה יחידה (יא"א 22) אלא גם באותה מחלקה, שזה מראה על ההערכה שלהם ליכולות שלי. האמת לפני שהשתחררתי, ניסו עוד לשכנע אותי לחתום קבע. אני חשבתי אז שכל צמח צריך לצאת מהחממה והגיע הזמן שאצא לאזרחות. זה לא שלא אהבתי את השירות הצבאי. מאד אהבתי, אבל חיפשתי אתגרים חדשים. אני זוכר שלפני סיום השירות, זומנתי לראיון אצל מפקד היחידה (קצין בדרגת אלוף משנה) הוא ניסה לשכנע אותי לחתום עוד קבע. בסיום הראיון אמרתי לו "תודה על המחמאות, אבל נתראה במילואים." באותו ראיון הוא גם אמר לי שאם לא אחתום, אשובץ למילואים באותה יחידה.

כל שנה החתימו אותי על מה שנקרא "הסכם קריאה חריגה" שזה הסכם שמאפשר להם לקרוא לי למילואים בטלפון ולא רק עם צו מילואים שצריך להוציא למעלה מחודש לפני השירות. היו קוראים לי כל פעם לחמישה ימים או יותר, כאשר ביום ראשון הייתי מגיע ולאחר תהליך התחיילות קצר, הייתי נפגש עם אחראי הטכנולוגיות של בית המלאכה (סגן מפקד, שבדרך כלל היה אזרח עובד צהל, בחזקת קצין) הוא היה נותן לי בדרך כלל מספר משימות, של בדיקת התכנות, ארכיטקטורת חומרה תוכנה, או לפעמים חקירות של בעיות קשות שהם לא הצליחו לפתור. כל שירות מילואים היה מאתגר מהקודם. לכן מאד אהבתי להגיע למילואים. לפעמים זה הזכיר את אותה בעיה מורכבת שאני לא ידעתי לפתור שראש המחלקה הכיר לי את יוסי אבני שסייע לי רבות. אז עכשיו במילואים, אני הייתי זה שסייע לאחרים לפתור בעיות מורכבות. לצערי לא תמיד פתרנו את כל הבעיות.

באחת הפעמים זמנו אותי לחמישה ימים כמקובל. ביום ראשון בבוקר ישבתי עם אחראי הטכנולוגיות של בית המלאכה, הוא הציג בפני שלוש משימות, אחת קשה, אחת קשה מאד ואחת בלתי אפשרית. או כך לפחות נראה היה במבט ראשון.

אמרתי לו "אני אולי טוב מאד, אבל אני לא קוסם, לא חושב שניתן לעשות את זה."

התשובה שלו הייתה "אז תכתוב לי דוח מנומק מדוע זה בלתי אפשרי."

התחלתי בזה, כי חשבתי שזה יהיה קצר, סך הכל לנמק מדוע זה בלתי אפשרי. כמובן שלנמק פירושו לפתוח את כל הספרות הרלוונטית. תוך כדי כתיבת הדוח התברר לי שטעיתי, זו אכן משימה קשה, אבל היא לא בלתי אפשרית. אז מחקתי כל מה שכתבתי וכתבתי מחדש, רק הפעם זה היה תכנית עבודה ולא נימוק מדוע זו משימה בלתי אפשרית. את תכנית העבודה הזו לקחו ועד כמה שאני יודע ישמו אותה. בשירות מילואים אחר, ראיתי מתכנת שעובד על זה.

במקרים אחרים, הייתי הולך למחלקות המתאימות לבקש תיעוד למשימות שבקשו ממני. אחת השאלות הראשונות שלי הייתה מה הסיווג של החומר? השאלה הייתה מוזרה, אז הסברתי להם שאם הסיווג הוא בלמ"ס או שמור, אני יכול להוציא את זה מהבסיס ולעבוד מהבית, אחרת אני חייב לעבוד מהבסיס ואכן כך עשיתי. במקרה לדוגמה של תיעוד של הצי האמריקאי, התיעוד נחשב בישראל לשמור, אחרי הכל הוא אינו כולל סודות צבאיים שלנו. אז הייתי שם הכל בתיק, חוזר הבייתה ויושב לבצע את המשימה בבית. הייתי בא למחרת עם דיסקט ו\או תדפיס של דוח שנתבקשתי לכתוב.